הדעה הרווחת היא שיוון מהווה הזדמנות יוצאת דופן להשקעות בכלל ופרט למשקיעי נדל. המשבר הכלכלי שפקד את יוון בשנת 2010 (כשנתיים לאחר פרוץ המשבר שחל בשנת 2008) הפך ונבע בעיקר מחוב אדיר של ממשלת יוון לאיחוד האירופי ולמוסדות פיננסים אירופאים, איים על יציבותה של יוון והשפיע בצורה ניכרת על יוון. המצב הכלכלי ביוון החמיר ופעמים רבות הוציא ומוציא לרחובות מפגינים זועמים שנאלצים לסבול מאבטלה גבוהה ומדיניות צנע הכוללת מיסוי כבד, הגבלות פיננסיות ולעיתים חוסר במוצרי צריכה בסיסיים. 

אחת ההשפעות הדרמטיות של המשבר הכלכלי ביוון היא על שוק הנדל”ן. מחירי הנדל”ן ביוון צנחו ובמקומות מסוימים נחתכו בשיעור של למעלה ממחצית ערכן. בתי נופש לפתע נמצאים בהישג ידם של רבים. בשנת 2012 לשם השוואה מחירו של בית נופש באי קוס היה כמחירו של דירת שלושה חדרים בפתח תקווה. אך ליוון היו גם תקופות טובות הרבה יותר, למעשה המדינה חוותה שגשוג כלכלי עם כניסתה לגוש האירו בשנת 2000 או אז מחירי הנדל”ן ביוון היו בשיא. אולם בשנת 2009, עקב התנהלות שגויה הן מוניטרית ופיסקלית מצד ממשלת יוון, המשבר הלך וסיכן את היציבות הפיננסית של מדינות האיחוד ושל מוסדות פיננסים גדולים. מקרה של חדלות פירעון מצד יוון, משמעותו פגיעה משמעותית בחוסנו של גוש האירו ובמוסדות הפיננסים שהיו הנושים העיקריים של יוון. 

כצעד מניעתי, גופים פיננסים בינלאומיים כגון: קרן המטבע העולמית, האיחוד האירופי, הבנקים המרכזיים בגוש האירו וממשלת יוון, החלו בנקיטת צעדים רבים שמטרתם לסייע למדינה להתאושש מהמשבר ולשקם את מצבה הכלכלי הממשלה היוונית החלה בקיצוצים רוחביים בהוצאות משרדי הממשלה, בהפחתת תשלומי העברה, בהפחתה משמעותית של תשלומי הפנסיה ובפיטורים והתייעלות במגזר הציבורי, כל זאת במטרה להקטין את היחס חוב-תוצר (אשר עומד נכון ליולי 2018 על 178%) ולא להגיע לחדלות פירעון. האיחוד האירופי בהובלת ראשת ממשלת גרמניה – אנג’לה מרקל, אשר רצתה לשמור על האיחוד חזק ויציב, לצד הגופים הפיננסים (הנושים) אישרו ליוון תוכנית חילוץ והגיעו להסדר חוב עם ממשלת יוון שמטרתו לתת למדינה את הזמן הנדרש והאמצעים לצאת מהמשבר ולהעמיד חזרה את הכלכלה על הרגליים. 

על מנת לאשר את החילוץ, מדינות האיחוד העמידו מספר רב של דרישות ובתוכם חקיקה חדשה בשורה של תחומים, הפרטת חברות ממשלתיות, התייעלות ציבורית, הקטנת תשלומי העברות ועוד. עם פרוץ המשבר משקיעים נדל”ן מכל העולם אשר זיהו את הירידה במחירי הנדל”ן החלו לבצע השקעות ביוון. בשנים שלאחר המשבר ולאחר שלוש תוכניות חילוץ של האיחוד האירופי, האחרונה מיולי 2018, הכלכלה ביוון החלה להתייצב ואף הראתה שיעורי צמיחה חיוביים במחצית השניה של 2017 והרבעון הראשון של 2018. המצב ביוון מזכיר במידת מה משברים אחרים שקראו בעולם, והתאוששות שבה לאחריהם. ארה”ב למשל, בעקבות משבר הסאב-פריים של 2008, חוותה ירידות עזות במחירי הנדל”ן אך אלו החלו לטפס אט אט עד לרמתם, המחזוריות בנדל”ן לא פוסחת על אף מדינה וגם בישראל בשנת 1978 קרסו המחירים מ 754,000 ₪ לדירת 4 חדרים ממוצעת לכדי 209,000 שקלים. המחירים התאוששו וחזרו לרמתם רק אחרי יותר מעשור. ביוון לעומת זאת, מחירי הנדל”ן ירדו בשיעורים של 30 אחוזים עד 60 אחוזים ומקץ 8 שנים לתחילת המשבר המחירים כבר אינם ברמת הנמוכה ביותר והם עולים מדי חודש. 

האפשרות להרוויח מנדל”ן תמיד מוגבלת בזמן, ומי שיזהה את התחזקות הכלכלה ואת ההתאוששות המהירה של המדינה וינצל את חלון ההזדמנויות על מנת לרכוש נכסים, ירוויח מעליות הצפויות בשוק הנדל”ן המקומי. ליוון יתרונות רבים ואחד הבולטים שבהם, ואולי הגורם המשמעותי, אשר מבטיחים את יציבותה, הוא חברות של יוון באיחוד האירופי. כחברה באיחוד, לצד זכויות רבות יוון נתונה לבקרה חיצונית של האיחוד, היא כפופה למדיניות המוניטרית של האיחוד, היא שותפה להסכמי סחר בילטראליים עם מדינות רבות ובתוכם ישראל. כמו כן, יוון מלאה בנופים מרהיבים ואטרקציות, מוקדי תיירות היסטוריים המהווים מוקדי משיכה לתיירות בינלאומית, אלו שהופכים אותה לאחד היעדים הפופולאריים בעולם.